אם יש דבר אחד שעליו יש קונצנזוס לאומי בישראל, ולגביו אין משמעות לדעות הפוליטיות או לשיוך העדתי או למצב הכלכלי, הוא אהבת האירוח והכנסת האורחים. במדינה שבה יש יום יום חג ושאפילו לחודש היחיד בשנה שבו אין שום חג ומועד, חשוון, המציאו שם חגיגי במיוחד, מרחשוון, אין ספק כי התעשייה שהתפתחה סביב הנושא היא מהתעשיות היצירתיות, המתחדשות והמתפתחות ביותר הקיימות. אחד מתתי התחומים העוסקים באירוח, בקישוט ובהגנה על ניקיון חדר האוכל או אזור האירוח עצמו הוא התחום של מפות אירוח ונוי, תחום שכל מי שכבר ותיק ובעל ניסיון של עשרות שנות משפחתיות ואירועים חגיגיים, מקצועיים ומשפחתיים, פרטיים ועסקיים, יודע עד כמה התפתח והשתנה לאורך השנים.
בעבר, כאשר ביקשנו לרכוש סט של מפות אירוח ונוי, הסטנדרט היה מפה לבנה וצחורה, ומי שממש רצה ליצור רושם על אורחיו, חיפש את אלו שמעטרים אותם קישוטים פשוטים ורקומים בשוליים. היום, בעידן שבו כל ארוחת ערב היא אירוע הדורש תיאומים והכנות מראש וכל הזמנת אולם אירועים מחייבת גם ישיבת דירקטוריון, כולל שיחות ועידה מצולמות ומתועדות עם הסבתא בקיבוץ לוחמי הגטאות, שתעסוק בנושא האקוטי של התאמת מפות אירוח ונוי לקונספט הכללי של הבופה, הלכו והפכו גם אותן מפות אירוח ונוי לסוג של יצירות אמנות בזעיר אנפין ולתחום שבו ליצירתיות, למחשבה ולעיצוב הדקורטיבי יש משמעות רבה, בקרב לקוחות הקצה, באשר להחלטת הרכישה הסופית.
ניתן למצוא היום, בקרב חנויות כלי הבית ויבואניות כלי הנוי, האירוח והבית, מגוון עצום של מפות אירוח ונוי החל ממפות עשויות משי ורקומות בזהב ובכסף אמיתיים וכלה במפות עשויות תחרה נעימה ויוקרתית. מתי מעט עוד מסתפקים במפה הלבנה והפשוטה של פעם, וגם אותן אפשר למצוא במקומות רבים, רק עם שיפורים ביכולת הספיגה, בקלות הניקוי והשטיפה ועשויות מחומרים איכותיים יותר ומודרניים יותר.
היכולת לארח ולהתארח, לחגוג ולבלות, לקיים אירועים ולהיפגש עם ידידים, חברים, קרובים ובני משפחה אהובים היא, במידה רבה, מה ששומר על השפיות הבסיסית שלנו ועל גחלת הקונצנזוס ותחושת השותפות והזהות בינינו, ואם יש לעיסוק באותן מפות אירוח ונוי חלק, ולו קטן בכך, דיינו